ערוץ זה הוא ארכיון האתר, השומר את הסיפורים מהאתר הישן של ״חורים ברשת״.

    הזונות של Second Life

    העולם המקוון של Second Life, הצובר תאוצה בשנה האחרונה, הוא גם כלכלה ומקור להכנסות, ממש כמו eBay. על פי הדף הראשי של SL, יותר מ-330 אלף דולרים בוזבזו בעולם המשחק ביממה האחרונה, באמצעות SL-Exchange, המאפשר להמיר בין הלינדן, המטבע הווירטואלי של המשחק לדולרים. כתבה מעניינת בנענע מספרת על מאיה, שהתפטרה מעבודתה כגרפיקאית כדי לעבוד במשרה מלאה כמעצבת תלבושות ב-SL. למרות שהסקס הוא לא העיקר ב-SL, כמו ב-Red Light Center, הלא מוצלח במיוחד, יש בו המון מחפשי סקס (וירטואלי), וכללי השוק לא מאכזבים - היכן שיש ביקוש, יש גם היצע. מעניין עד כמה דומה sl-escorts לאתרים של סוכנויות ליווי. כל מי שנקלע לאתרים כאלה מכיר את הפורמט הזהה בכולם - גלריה עצובה של נשים עם שמות כמו "אנה", "מיה" ו"נטשה" ולהן פס שחור במקום עיניים. אולי זה רק אני, אבל לתחושתי תמונות כאלה יגרמו גם לצרכני סקס נלהבים להרהר בתמונה המסורתית שמציגה כמה נשים לבנות וחשופות מדי, מצטופפות יחד על ספה לפוטו-אופ של המשטרה, רגע לפני הגירוש. אז ב-SL escorts הזונות הן דמויות וירטואליות ולא אמיתיות, אבל העקרון דומה: אפשר לעיין בתמונות, לקרוא במה הבנות והבנים מתמחים, להגיב בסקירה משלכם על הביצועים שלהם - אם התנסתם בהם. המחירים: בין 300 ל-2000 לינדן לשעה. הזונות המצליחות יכולות להרוויח כ-10,000 לינדן (כ-30 דולרים בשבוע), סכום שבוודאי רק ילך ויגדל. בשירותי זנות וירטואליים אין מגע פיזי וההזדמנויות בלתי מוגבלות. לא משנה איך אתם נראים או מה גילכם - תוכלו להצטרף לחגיגה. או כפי שמנסחת את זה כנאה סנצ'ו: "SL מאפשר לי לחזור להיות בת 20 בעולם ללא בושה, עוני או חולי ולהפוך לזונה אמיתית". עושר האפשרויות הזה והפיתוי הכלכלי יבטיח גידול עצום במספר האנשים שימכרו את גופם ברשת. אבל האם בכלל מדובר ב"מכירת הגוף"? אולי "מכירת הגוף הווירטואלי", ולפיכך זו זנות ללא ניצול וללא מנצלים, למעשה, פורנוגרפיה. פמיניסיטיות כמו דבורקין בוודאי היו אומרות שאין דבר כזה - הנטייה לשעבוד הגברי והכניעה הנשית מוטמעים ב-DNA של מערכת היחסים המורכבת בין המינים ובשפה.  כמה שנים יעברו עד שבקונגרס תעלה הצעת חוק האוסרת על שידול לזנות וירטואלית?   >